נַעֲבֹר אֶת הַחֹרֶף וְאַחַר כָּךְ נִרְאֶה, בָּאָבִיב, בָּאָבִיב, בָּאָבִיב (שיר מקסים שכתב והלחין מיכה שטרית). קבלו באהבה את עשרת הגנים היפים של דרום איטליה*.
1 >
גני וילה ד'אסטה, טיבולי
את תסכולו הרב על כך שדרכו לצמרת הכנסיה ברומא נחסמה ושלא יהיה לעולם אפיפיור תיעל הקרדינל איפּוליטו השני דֵ'אֵסְטֶה ליצירת אחד הגנים המפורסמים באיטליה – גני וילה ד'אסטה Villa d'Este הנמצאים בעיירה ההררית טיבולי Tivoli, כ-30 ק"מ ממזרח לרומא. המבנה והקרקע ניתנו במתנה כ'פרס ניחומים' לקרדינל, שמונה בשנת 1550 על ידי האפיפיור יוליוס השלישי למושל טיבולי, מתוך מטרה אחת ויחידה: להרחיקו מרומא. את הונו העצום, כוחו וקשריו הפנה למפעל חייו – וילה ד'אסטה, שהיא דוגמה מופתית לאדריכלות גנים בתקופת הרנסאנס המאוחר ולעיצוב הנוף האיטלקי. קצת קשרים משפחתיים: איפוליטו השני היה בנו של דוכס פרארה אלפונסו הראשון ד'אסטה ונכדו (מצד אביו) של דוכס פרארה ארקולה הראשון. אמו היתה לוקרציה בורג'ה וסבו (מצד אמו) היה האפיפיור המושחת אלכסנדר השישי. עשיר, כוחני וממורמר החל איפוליטו בהסבת המנזר הבנדיקטיני שקיבל למעון מפואר ובהפיכת המדרון שלמרגלותיו למרהיב והמפתיע שבגנים. תכנון הפרוייקט הופקד בידיו של האדריכל פירו ליגוריו, שהרס רחובות ובתים כדי לעצב מחדש את המדרון, כשהוא מפנה לצורך כך מים מהאקוודוקט (אמת מים) הסמוך לארמון ומשתמש בשליש מכמות המים שיועדה לעיר עצמה. הגן הירוק, המשעשע, המפתיע ומלא הדרמה, מכיל עשרות מזרקות הפועלות בכוח המים בלבד מהמאה ה-16 ועד ימינו וכן מגוון גדול של עצים, שיחים, פסלים, גינות, בריכות, שעשועי מים, ונקודות תצפית יפהפיות.
Villa d'este
Piazza Trento, 5, 00019 Tivoli RM
האתר של וילה ד'אסטה, טיבולי
2 >
גני נינפה, סרמונטה
גני נינפה נמצאים בדרום חבל לאציו, כ-80 ק"מ דרומית לרומא, ומציינים השנה 100 שנים להיווסדם. גנים אלו נתנו לסופר ג'ורג'ו בסאני את ההשראה לכתיבת ספרו המפורסם הגן של פינצי קונטיני ונחשבים ל'גנים היפים הרומנטים ביותר בעולם' – תואר שהוענק להם על ידי הניו יורק טיימס. הגנים עוצבו בין שרידי הכפר נינפה, ששימש בימי הביניים כזירה מדממת למאבקים בין משפחות אצולה כוחניות שתמכו ונתמכו על ידי אפיפיורים כאלו ואחרים. שליטיו האחרונים של הכפר היו בני משפחת קאטני Caetani, ששלטו בו עד שנכבש ונחרב בידי אויביהם בסוף המאה ה-14 ואז ננטש לגמרי. כשמטיילים בתוך הגנים עוברים ליד מספר כנסיות עזובות – ביניהן כנסיית סנטה מריה מג'ורה, בה הוכתר בשנת 1159 הקרדינל רולנדו בנדינלי כאפיפיור אלכסנדר השלישי, לאחר שהוברח לנינפה ומצא בה מקום מקלט מפני אויביו, בראשם עמד אחד, הקיסר פרידריך ברברוסה. הכנסייה, כמו שאר שרידי הכפר, נטועה בתוך צמחיה נהדרת: יותר מ 1300 מיני צמחים, עצים, שיחים, ופרחים, שבילים, נחלים, בריכות ונביעות מים, גשרים ומפלים. את הגן, המעוצב בסגנון החופשי של ה'גן האנגלי', הקימו צאצאי משפחת קאטני בשנת 1920 ומנהלת עד היום העמותה שהקימה אחרונת בנות המשפחה. בבעלות העמותה נמצאת גם טירת סרמונטה Castello di Sermoneta הנמצאת במרחק נסיעה קצר מהגנים.
Giardini di Ninfa
Via Ninfina, 68, 04012 Cisterna di Latina LT
3 >
גני הארמון המלכותי, קאזרטה
את תואר הגנים המלכותיים ביותר ברשימה זו לוקחים ללא מאמץ גני ארמון קזרטה Reggia Reale di Casertae. הארמון והגנים, שנבנו עבור מלכי נאפולי משושלת בית בורבון באמצע המאה ה-18, נמצאים בעיר קזרטה, כ-40 ק"מ מצפון לנאפולי. בשנת 1751 נקרא האדריכל לואיג'י ואנויטלי Luigi Vanvitelli מרומא אל חצר המלוכה בנאפולי ואל המלך קרלוס מבורבון (Carlo III di Borbone), על מנת לתכנן ולבנות את הארמון הגרנדיוזי ביותר של אותה תקופה, בשאיפה שיאפיל על אלו שבוורסאי, וינה או מדריד – מהם שאב את השראתו הבארוקית. "הרעיון בגני הרנסנס האיטלקיים היה רציונאליזם", אומר רן שהם, אדריכל, מרצה לתולדות האדריכלות ומדריך טיולים. "האדם, דרך המדע והסדר, שולט בטבע. בתקופת הבארוק זה השתכלל: המלך שולט במרחב כולו על ידי המוח והתבונה. עקרונות גני הרנסאנס יצאו מאיטליה אל צרפת ובתקופת הבארוק חזרו בתנועה הפוכה לאיטליה – והגנים של קזרטה הם דומא מצויינת לכך". ואנויטלי הקדיש את 20 השנים האחרונות לחייו בתכנון הארמון, הגנים, אמת המים שהביאה מים לארמון וגניו, לעיר ולמתחם סן לאוצ'ו הסמוך שגם אותו תכנן. מהארמון העצום נפתחת שדרה רחבה וארוכה – 2.7 ק"מ (כאורכו של רחוב אבן גבירול בתל אביב) – עם בריכות, מדשאות, מזרקות ומפלי מים. השדרה מובילה צפונה לכיוון המפל הגדול, שמימיו נופלים אל בריכה בה נמצאות שתי הקבוצות הפיסוליות המפורסמות בגן – סיפורם של אלת הציד דיאנה והצייד אקטאון. ממזרח למזרקה, משתרע גן אגלי מקסים, מלא בצמחיה ופינות נסתרות כמו בריכת ונוס, אגם הנימפות, מקדשונים, גשרים, תעלות ומפלי מים, צמחיה עשירה ועצים שהובאו לכאן מכל קצוות העולם.
Reggia di Caserta
Viale Douhet, 2/a, 81100 Caserta CE
4 >
גני וילה רופולו, ראבלו
אין ספק שהחלק המרהיב ביותר בגן של וילה רופולו Villa Rufolo הוא הנוף הנשקף ממנו: קו החוף המסולע וה'נופל' לים של חוף אמלפי ומפרץ סלרנו. בשונה מעיירות רבות לאורך החוף, היושבות על קו המים, מתנשאת ראבלו מעל וכדי להגיע אליה יש לטפס בדרך מפותלת בהרים. קו אוטובוס היוצא מאמלפי יכול לפתור את עניין הנהיגה המאתגרת אך מי שאין לו בעייה עם זה עשוי אף ליהנות. הגנים של וילה רופולו קטנים וההליכה בהם אינה מפרכת. הם משתרעים מאחורי הוילה המסוגננת, שנבנתה על ידי משפחת הסוחרים לבית רופולו במאה ה-13. נכנסים לוילה, שעברה שיפוצים רבים במאה ה-19, דרך מגדל מרשים, עוברים דרך קופת הכרטיסים ומגיעים למגדל נוסף וחצר הפנימית המעוטרת שורת עמודים כפולים עם כותרות המושפעות מהאדריכלות המורית והביזנטית. לפני שתצאו לגנים, המעוצבים במספר מפלסים, מומלץ לצפות בסרט המציג את פסטיבל המוזיקה של ראבלו, המתקיים מדי קיץ, בו משתתפים יוצרים בינלאומיים.
Villa Rufolo
Piazza Duomo, 84010 Ravello SA
5 >
גני וילה צ'ימברונה, ראבלו
נשארים בראבלו, פונים מוילה רופולו וכיכר הדואומו אל ויה סן פרנצ'סקו, מטפסים דרך ויה טריניטה אל ויה סנטה קיארה וממשיכים במסלול הליכה מאתגר בין סמטאות ומדרגות העיירה. אחרי הליכה של 20-30 דקות – תלוי בקצב ההליכה ובמספר העצירות שתעשו על מנת לצלם את הנוף המרהיב – תגיעו אל וילה צ'ימברונה Villa Cimbrone. לאחר עמדת התשלום בכניסה, מוביל השביל הראשי של הפארק אל קצה המצוק ואל מרפסת התצפית – La terrazza dell'Infinito – המשקיפה על הטרסות שלמרגלות הוילה, על מפרץ סלרנו ועיירות חוף אמלפי. הפארק מלא שבילי הליכה בין עצים, שיחים וערוגות פרחים, בין עתקים של פסלים מפורסמים, מזרקות קטנות ופינות מנוחה. שרידי הוילה, שנבנתה בתקופה הרומית ובימי הביניים השתייכה למשפחות אצולה מקומיות, נרכשו בשנת 1904 על ידי בנקאי בריטי בשם ארנסט ויליאם בקט, שנזרק מהשותפות בבנק המשפחתי על ידי שני אחיו, שטענו שהוא בזבזן מדי. הוא בנה את מחדש הוילה בסגנון אקלקטי עם השפעות ערביות, ונציאניות וגותיות, והעניק לה את השם וילה צ'ימברונה. את הגנים עיצב בקט בסגנון ששילב בין גן אנגלי 'פרוע' לגן איטלקי 'גיאומטרי'. בשנות ה-90 של המאה ה-20 עברה הוילה שיפוץ נוסף ונפתח בה בית מלון יוקרתי.
Villa Cimbrone
Via Santa Chiara, 26, 84010 Ravello SA
6 >
גני וילה סן מיקלה, קאפרי
בקאפרי, 'אי העיזים' אליו פרש הקיסר טיבריוס כשנשבר לו מרומא, נמצאת וילה סן מיקלה, בה התגורר במשך מספר שנים הרופא והסופר השוודי אקסל מונתה (1857–1949). הוילה נמצאת בעיירה אנאקאפרי (Anacapri), אחת משתי העיירות באי. מונתה, שביקר בקאפרי כנער והתאהב בשרידיה של קאפלה ימי ביניימית, שב בבגרותו לאי, רכש את הקאפלה ואת האדמה סביבה, בה נתגלו שרידיה ועתיקותיה של וילה רומית. הוא כתב את סיפור חייו, בהם תיאור לימודיו בפריז, עבודתו כרופא ברומא ובנאפולי ותהליך בניית ביתו החדש. ספרו, מגילת סן מיקלה, שיצא לאור בשנת 1929, תורגם לעשרות שפות והביא לזרם בלתי פוסק של תיירים אל האי ואל הוילה. אחרי הסיור בבית שהפך למוזיאון יוצאים אל הגן ועוברים דרך פרגולה עטורת פסלים, הנישאת מעל שדרת עמודים. הגן מלא עצים ושיחים שהובאו לכן מכל העולם: חבצלות מאפריקה, עצי רימון מגיאורגיה, אורנים איטלקיים, הורטנזיות יפניות, שיחי הדס מאוסטרליה ועצי ליבנה משבדיה. "זהו הבית שלי", כתב מונתה, "עמודים רומיים גבוהים תומכים את חדריו הקמורים (…) הנה היציע עם הקשתות האדירות שלי (…) כאן מוליכה שדרה של יותר ממאה עמודים אל הקאפלה למעלה (…) כאן חצר פנימית קטנה, כולה עשויה שיש לבן, עם מזרקה של מים צוננים ופרוטומות של קיסרי רומא בגומחות שבכתלים. את גדר הגן שמאחורי הבית נפרוץ כדי לבנות שם מנזר כדוגמת המנזר הלטראני ברומא (…) במקום הגבוה ביותר בגן נפוצץ את הסלע ונבנה תיאטרון יוני פתוח מכל העברים לשמש ולרוח (…) במקום שנשקף מפרץ נאפולי, נעמיד ספינקס מצרי ענקי של שחם אדום, עתיק יותר מטיבריוס עצמו. המקום הזה כאילו נוצר כדי להעמיד בו ספינקס. לפי שעה איני יודע עדיין היכן אשיג אותו, אבל אני בטוח שיזדמן לי כשתגיע השעה". וכשמצא מונתה את הספינקס, ונשאל מהיכן הוא, כתב כי "הספינקס שמר את סודו במשך 5000 שנה. הוא ישמור על שלי".
בסיור שערכנו בוילה סן מיקלה ביוני 2016, סיפר הצייר יצחק ליבוביץ לחברי הקבוצה זכרונות מביקורו במקום כנער בן 15. השבוע (אפריל 2020), לבקשתי, שב והזכיר לי את הסיפור. במהלך מסע עליית משפחתו ממצרים לארץ בשנת 1949 הם הגיעו לנאפולי, שם נאלצו להמתין מספר ימים בטרם ימשיכו לרומא. יום אחד החליטו להפליג אל קאפרי ולסייר באי. "לאחר הסיור בתוך הוילה יצאנו אל המרפסת, ממנה נשקף נוף מרהיב אל הים, בדיוק מול הר הוזוב. בפינת המרפסת ניצב ספינקס מצרי מאבן גרניט אדומה. המדריך הזקן אמר לנו שאם נניח יד על זנבו של הספינקס ונביע משאלה – היא תתגשם. מיד ניגשתי אל הפסל, הנחתי ידי על זנבו – ועכשיו מותר לגלות – משאלתי היתה להגיע לארץ ישראל. אני כאן כבר 71 שנים וחי את הרגע הנפלא הזה כאילו קרה לי היום".
Villa San Michele
Viale Axel Munthe, 34, 80071 Anacapri NA
7 >
גני אוגוסטוס, קאפרי
לאחר שיורדים מאנאקאפרי לעיירה קאפרי, משתנה האווירה הכפרית והופכת עירונית יותר וקניונית יותר: קאפרי מלאה בחנויות יוקרה ומותגים, הפונים ללבם וכיסיהם העמוקים של התיירים. מהכיכר הקטנה המכונה 'הפיאצטה', אליו מגיע הפוניקולר העולה מהנמל, יורדים ברגל דרך ויה ויטוריו עמנואלה והמלון ההיסטורי קויסיסאנה Quisisana ("כאן מבריאים"), ממשיכים עוד למטה עד קצה השביל, פונים ימינה אל דרך מרהיבה ומלאת ריחות מבושמים שתביא אתכם אל גני אוגוסטוס – גן בוטני עשיר ופרחוני, ממנו ניתן לצפות על המקומות היפים ביותר באי קאפרי, ביניהם מונטה סולארו וצוקי ה'פאראליוני' המזדקרים מתוך המים. הגן הוקם על ידי התעשיין הגרמני פרידריך 'פריץ' אלפרד קרופ, שהיה עשיר יותר מהקיסר הגרמני עצמו ושבילה את שנות חייו האחרונות באי. קרופ, שנולד בשנת 1854, ירש מאביו בית יציקה קטן והפך אותו לתעשיית פלדה משגשגת בזכות הכניסה למירוץ חימוש העולמי לקראת סוף המאה ה-19: ייצור תותחים, שריון ספינות, ייבוא מנועי דיזל, קשרים פוליטיים נכונים ועוד. במקביל להפיכתה של החברה לאימפריה תעשייתית גבר העומס הנפשי על קרופ, בריאותו התרופפה והוא מצא בקאפרי את מקום מפלטו. הוא השקיע בקאפרי כספים, תמך במחקרי ביולוגיה ימית, מינף עסקים מקומיים ורכש קרקעות רבות, על אחת מהן קיווה להקים את ביתו. ידידותו של קרופ עם ראש עיריית קאפרי זירזה את הגשמת הפרויקט השאפתני שלו – חציבת וסלילת ויה קרופ – הדרך המפותלת היורדת ממרכז העיר ומלון קויסיסאנה בו התגורר אל הגנים שהקים, מהם אל המערה ששיפץ וממנה אל הנמל הקטן בו עגנה היאכטה שלו. הדרך נחנכה בשנה בה נמצא ללא רוח חיים: מעורבותו בפוליטיקה המקומית וקשריו הקרובים עם קיסר גרמניה הביאה לו מתנגדים, שרדפוהו וסחטוהו על רקע הומוסקסואלי ועל הבכחנליה הכללית בה התנהלו חייו על האי. קרופ גורש מאיטליה וחזר לגרמניה, שם (כנראה) התאבד, בשנת 1902.
Giardini di Augusto
Via Matteotti, 2, 80076 Capri NA
8 >
גני לה מורטלה, איסקיה
גני לה מורטלה Giardini La Mortella – 'המקום של שיחי ההדס' – נמצאים באיסקיה Ischia, אי וולקני בצפון מפרץ נאפולי, אליו יש להפליג מנמלי נאפולי או פוצואולי. מדובר בגן פרטי הממוקם בצפון מערב האי, בין העיירות פוריו Forio ולקו אמאנו Lacco Ameno, שנוסד בשנת 1956 ונפתח לקהל בשנת 1991. הגן הוא מפעל חייה של סוזאנה וולטון, יוצרת ומחברת ילידת ארגנטינה ואשתו של המלחין הבריטי וויליאם וולטון. סוזאנה היתה צעירה מוויליאם ב 24 שנים והוא מת בשנת 1983, שנים רבות לפני מותה בשנת 2010. הם הכירו בבואנוס איירס ולאחר חתונתם בשנת 1949 עברו לאיטליה, רכשו אדמה ובנו את ביתם באיסקיה, בה התגוררו כל ימי חייהם. למרות שרצתה בכך, לבני הזוג לא היו ילדים וסוזאנה הפנתה את כאבה, כשרונה ומרצה להקמת הגן הבוטאני המרהיב שלה, אותו הקדישה לחייו ופועלו של בעלה – שכן מלבד עושר הצמחיה הטרופית והים תיכונית שנאספה בגן (יותר מ 3000 זנים של צמחים אקזוטיים נדירים שהובאו לכאן מכל העולם) – מתקיימת בו עד היום פעילות מוזיקלית ענפה הכוללת קונצרטים, כיתות אמן ותוכניות למלחינים. מהגנים נשקף נוף הנמל של פוריו והוא מלא עצים גבוהים כמגנוליות ודקלים ריחניים, מזרקות ומפלי מים, בריכות שושני מים ולוטוס, פפירוסים, קקטוסים, סחלבים, עצי זית, הדרים וצמחים אקזוטיים רבים אחרים.
Giardini La Mortella
Via Francesco Calise Operaio Foriano, 45, 80075 Forio NA
9 >
גני רבינו, איסקיה
ארבעה קילומטרים דרומית לגני לה מורטלה ומנמל פוריו נמצא גן בוטאני מיוחד המוקדש כולו לקקטוסים וסוקולנטים – גני רבינו Giardini Ravino. גם כאן נוצרו הגנים כהגשמת חלום של איש אחד: הרוח החיה של הגן הוא קפיטן ג'וזפה 'פפינו' ד'אמברה, שירש מאביו אנטוניו, ששירת אף הוא בחיל הים, את התחביב והתשוקה לצמחים בשרניים: בכל פעם שחזר פפינו ממסעותיו ברחבי העולם הביא לאשתו אדית קקטוס והאוסף הלך וגדל. בשנת 2000 רכשה המשפחה את אדמת הכרם שהיתה ליד ביתם ולאט לאט החליפו הקקטוסים את הגפנים. "אין גן אם לא היה מישהו שחשק ודמיין אותו בהתחלה ומאז חי ועובד בו בכל יום" – זהו המוטו של פפינו. המקום אינו רק גן בוטאני אלא מרכז תרבות שלם המארח תערוכות צילום, אומנות ומלאכות יד מקומיות, קונצרטים וכנסים. חלק מביתם הפך למקום אירוח, בו ניתן ללון – ולהתעורר מול קקטוס, מן הסתם.
Villa Ravino
Via II Mura, nr. 5, 80075 Ischia NA
10 >
הגן הבוטאני מינרבה, סלרנו
לסיום סקירת הגנים הבוטאניים בדרום איטליה אציג את הגן הבוטאני מינרבה Giardino della Minerva בסלרנו Salerno, שהוא כנראה הגן הבוטאני העתיק ביותר בעולם המערבי. הגן נוסד במאה ה-11 כחלק מבית הספר לרפואה בסלרנו למטרות דידקטיות – כל תלמיד היה צריך להכיר היטב את הצמחים – את שמם ביוונית, לטינית וערבית, את ייחודם ומאפייניהם הטיפוליים. ספרים היו אז נדירים, לא נגישים ויקרים, לפגוש את כל הצמחים בטבע היה קצת בעייתי והמטרה היחידה של הקמת הגן היתה ריכוז וסיווג מינים רבים ככל הניתן לטובת המחקר והשימוש הרפואי. מלבד סיווג מורפולוגי, מסווגים כל הצמחים בגן לפי ארבע קטגוריות טיפוליות: קור, חום, יובש ולחות, לכל קטגוריה 4 דרגות – מהמועטה לרבה ביותר – סיווג המציג את הגישה ההוליסטית בה לימדו בבית הספר, שהגיעה מהעולם העתיק, לפיה יש לשים דגש על האיזון הנכון בין האיברים השונים בגוף האדם. על פי אגדה מקומית, הוקם בית הספר לרפואה בסלרנו על ידי ארבעה רופאים: יווני, לטיני, יהודי וערבי, מסורת ההולמת גישה הוליסטית זו. הגן קטן יחסית לגנים בוטאניים 'תיירותיים' יותר אך מרגיש כמו קפסולת זמן – מקום בו יכלו התלמידים לשלב גם מדיטציה, לשהות שוב בטבע ולנשום אוויר טוב בתוך העיר. הוא בנוי כגינה מדורגת התחומה בחומות הבתים מסביבה, הגולשת מטה דרך חמש טרסות גדולות המחוברות ביניהן בגרמי מדרגות ופרגולות. בכל טרסה פועלת מזרקה וממנה מובלים המים לשאר הטרסות. הגן, ממנו נשקף נוף העיר סלרנו, הנמל והחוף האמלפיטני, נחשב למבשר הגנים הבוטניים שהוקמו מאז בעולם כולו.
Giardino Botanico di Salerno
Vicolo Ferrante Sanseverino, 1, 84121 Salerno SA
+
* אהבתם את הפוסט? תוכלו לבקר גם בגנים הבוטאנים היפים ביותר בצפון איטליה!
+
אהבתם את הפוסט? תוכלו לתרום להמשך קיום האתר ולקבל בתמורה מסלולי טיול באיטליה לשימוש עתידי!
+
לא ציינתי את הגן או הפארק הבוטאני האהובים עליכם בדרום איטליה?
כתבו לי ואכניס אותו לרשימה: dalit@vivaitalia.co.il
+
בקרוב! רשימת 10 הגנים היפים במרכז איטליה!
פארק המפלצות בבומארצו, Il Bosco della Ragnaia, וילה לנטה, וילה דמידוף, גני בובולי ועוד.
