ונציה הייתה העיר האיטלקית הראשונה בה דרכו רגליי, בקיץ 1993. שעות ספורות בלבד אחרי הנחיתה, תוך שיטוט חסר מטרה מוגדרת בסמטאותיה הפנטסטיות של העיר, הרגשתי שהגעתי הביתה. לא הכרתי עדיין את השפה, לא את המנהגים ולא את המקום, אך משהו שלא יכולתי אז לעמוד על טיבו החל לשבות את לבי.
בקיץ ההוא נבחרה לייצג את ישראל בביאנלה של ונציה החממה של אביטל גבע, עבודה שעיקרה כלל העתקה מושלמת של החממה הלימודית-אקולוגית שהקים האמן בקיבוץ עין שמר בשנת 1977 והקמתה בגני הג'יארדיני. הגעתי לונציה כחלק מצוות שניהל את החממה בחודשים שלאחר פתיחת התערוכה ועסק בתפעול, אחזקה, אירוח והדרכת המבקרים. ה'תקופה הונציאנית' היתה עבורי חוויה מכוננת, שהשפיעה יותר מכל על המשך דרכי.
מאז, כאילו הייתה עבורי מגנט בלתי נראה, חזרתי וטיילתי באיטליה שוב ושוב והתגוררתי בה שנים אחדות, במהלכן הדרכתי סיורי הליכה בפירנצה ורומא עבור חברת סולו איטליה. בשנת 2001 (לצד עבודתי כעורכת גרפית ב'ידיעות אחרונות') התחלתי לעסוק בייעוץ טיולים לאיטליה ולתכנן מסלולי טיול מפורטים המותאמים אישית לכל אחד ואחד. בשנת 2011 חזרתי להדריך טיולים באיטליה. אתר האינטרנט שלי, ויוה איטליה, משמש במה לפעילותי ושירותיי ושואף להוות מקום מפגש וירטואלי לאוהבי איטליה באשר הם, לאנשים שאיטליה נצורה בלבם.
צרו איתי קשר
