ג'נובה בשלוש מערכות

כבר שנים שאני רוצה לבקר בג'נובה, שנראתה לי מצד אחד מג'וייפת ומוזנחת ומצד שני מרתקת בצורה יוצאת דופן. הכביש לג'נובה, עליו נסענו הרבה פעמים בדרכנו ליעדים אחרים בריביירה האיטלקית או הצרפתית, עובר בתוך מנהרות או על אוטוסטרדות הבנויות על גשרים עצומים, מראה מדהים שתמיד הפעים והלחיץ אותי בו זמנית. בסוף יצא שהגעתי לג'נובה בדרך הקלאסית: באוניה.

בשעות בוקר מוקדמות על הסיפון כבר רואים את היבשה, Terraferma.

השמש כבר עולה ואנחנו ממש בנמל, סביבו בנוייה העיר, המשתפלת אליו מן ההרים וחובקת אותו מסביב.

לפני שירדנו מהאוניה הספקתי לתפוס במצלמה שניים מהאתרים הבולטים של העיר: בית העיפרון והמגדלור.

בית העפרון, המכונה על ידי הג'נובזים Il Matitone, נבנה בתחילת שנות ה-90 של המאה ה-20 ונחשב לאחד מגורדי השחקים של העיר.

לעומת בית העפרון, הנראה זר לחלוטין לנוף סביבו, למגדלור (Lanterna) שורשים הרבה יותר עמוקים, והוא שימש במשך שנים כסמלה של ג'נובה. גובהו 117 מטרים, עוצמת התאורה שלו היא 1000 ואט והוא נראה ממרחק של 36 מייל ימי. בתוך המגדלור נמצא מוזיאון שנפתח לציבור בשנת 2004. הנה המגדלור בהדפס אבן (ליטוגרפיה) מאמצע המאה ה-19.

הנמל היה המקום הראשון שראיתי בעיר, גם הוא אחד הסמלים המובהקים של ג'נובה – מעצמה ימית בעבר ועיר נמל תוססת, עסוקה ומלאת ניגודים בהווה. בשנת 1992 התקיימה בעיר תערוכת האקספו הבינלאומית שציינה 500 שנים לגילוי אמריקה על ידי קולומבוס. את מכלול אתרי הנמל הישן תכנן ועיצב מחדש במיוחד עבור התערוכה האדריכל המפורסם יליד ג'נובה רנצו פיאנו.

20131230_133251

לכבוד האקספו שופץ הנמל, נבנו בו מבנים חדישים ועוצבו חללי תצוגה מגוונים. במשך הזמן נפתחו בו מוזיאונים ואטרקציות לכל המשפחה, מסעדות, חנויותבתי קולנוע ועוד. כיום מציע אזור הנמל לתושבים ולתיירים פעילויות ליום שלם לפחות, מהבוקר ועד הלילה.

20131230_133434

המונומנט שהחליף את המגדלור והפך לסמלה החדש של העיר הוא הביגו:

הביגו Bigo, ('עגורן ימי' בעגה הג'נובזית) הוא מבנה מודרני רב-תרנים הניצב מעל כיכר המכוסה ביריעות בד מתוחות, ספק קרום המשמש את בעלי החיים הימיים לחתירה, ספק מפרשי אונייה. הביגו עוצב על ידי רנצו פיאנו במיוחד לתערוכת האקספו של 92' והפך לסמל החדש של הנמל. בתוך הביגו נמצאת מעלית המאפשרת לעלות אל תצפית נפלאה של העיר והנמל.

אחד האתרים האהובים ביותר בעיר הוא האקווריום המיוחד, שנפתח גם הוא לרגל תערוכת האקספו. באקווריום התת ימי 59 בריכות בהן יצרו את סביבות המחייה של בעלי החיים והיצורים הימיים השונים: דגים, כלבי ים, כרישים, דולפינים, סוסי ים, צדפות, מדוזות, פינגווינים ועוד, כמו כן שוחזרו סביבות אקולוגיות מאזורים שונים על פני כדור הארץ, כמו למשל יערות מדגסקר, איים באינדונזיה, ים סוף, הים התיכון ועוד.

עם השנים התרחב האקווריום ונוספו לו עוד אגפים, גם אותם תכנן פיאנו.

מלבד האקווריום והביגו, תכננן פיאנו מחדש את כל האזור של מחסני הכותנה הישנים, בהם נמצאים כיום בתי קולנוע, מרכז כנסים, מוזיאון הילדים ובו פינות הפעלה, למידה, מחקר והתבוננות בנושאי מדע, טבע ויצירה. מבנים נוספים ששימשו בעבר כמחסנים הפכו למתחם של חנויות, בתי קפה, מסעדות ועוד.

+

מערכה ראשונה: הרובע של משפחת דוריה

זו הפעם החמישית שאני מבקרת בג'נובה בשנתיים האחרונות והעיר הזאת לא מפסיקה להפתיע אותי. בשבע בבוקר אני יוצאת מהמלון ומתחילה את שיטוטי במרכזה העתיק. תחילת פברואר, הכל חשוך והעיר עוד ישנה, אני חוצה את כיכר פרארי ויורדת אל הרובע של משפחת דוריה.

משפחת דוריה הייתה אחת ממשפחות האצולה הג'נובזיות ששלטו בעיר בימי הביניים ופיאצה סן מתאו שימשה כמרכז השכונה שלהם: כאן נמצאת הכנסייה שנבנתה כקפלת תפילה פרטית עבור בני המשפחה. הכנסייה הוקדשה לסן מתאו, הוא מתי הקדוש, תלמידו של ישוע וכותב הבשורה הראשונה. מתי היה מוכס – מקצוע בו עסקו בין היתר גם בני משפחת דוריה.

בבית זה התגורר בנה המפורסם ביותר של המשפחה: אציל, אדמירל, פוליטיקאי ופטרון: אנדריאה דוריה.

מעל משקוף הכניסה לביתו של אנדרה דוריה נמצאת ההקדשה בה כתוב כי הבית הוענק לאנדריאה דוריה על ידי הרפובליקה הג'נובזית כתודה על תרומתו לעיר. משני צידי הכתובת מלאכים המחזיקים את המגן עם הסמל של משפחת דוריה (נשר) ומגן עם סמלה של ג'נובה (צלב אדום). הכיתוב הוא בלטינית:

Senat.Cons. Andrea de Oria Patria Liberatori munus publicum

הדימוי של גאורגיוס הקדוש (סן ג'ורג'ו San Giorgio), הפטרון של הרפובליקה הג'נובזית, הופיע כבר במאה ה-13 על דגלי מלחמה של אוניות הצי ובמאה ה-15 הפך לסמל הבנק של סן ג'ורג'ו (Banco di San Giorgio). למפקדי הצבא הראויים הוענקה הזכות לעטר את דלת הכניסה לביתם עם סמל זה.

20160208_071147

רציתי להמשיך להסתובב ולצלם: כתובות מגולפות באבן, מצבות, סמלי אבירים, סיפורי קרבות, כיבושים. רובע ימי ביניימי מקסים ומרהיב, המציג את כוחה ויוקרתה של משפחת דוריה בפרטים הקטנים. הייתי חייבת להזיז את עצמי משם ממש בכוח והמשכתי למטה דרך הסמטאות אל Via Luccoli, אחד הרחובות האהובים עלי ביותר במרכז העיר.

כשהגעתי הפעם, יום שני רגיל לגמרי של תחילת פברואר, הכל היה סגור: הרחוב עמד שומם והחנויות מוגפות, מתאוששות ממנוחת סוף השבוע ועתידות להפתח רק בשעות אחר הצהריים. נזכרתי בתמונות שצילמתי בדצמבר 2013, כשאת העיר אפפה האווירה הקסומה של חג המולד המתקרב והרחוב חגג את סיומו של תהליך השיפוץ המסיבי, שכלל החלפת מערכת צינורות הגז והתקנת ריצוף חדש. שטיח אדום בחסות חברת הגז נפרש במורד הרחוב, החנויות התקשטו והרחוב הואר.

+

מערכה שנייה: שיטפון בג'נובה

באוקטובר 2014 ביקרתי בג'נובה עם קבוצה של סולו איטליה. בדרך מטורינו לג'נובה, כבר שמענו בחדשות על השיטפון שפקד את העיר יום לפני בואנו. אלו התמונות שצילמתי ברחוב הראשי של העיר, ויה 20 בספטמבר (Via  XX Settembre), כשקבוצות של 'מלאכי הבוץ', נערים ונערות, נרתמים לעזור בפינוי רחובות העיר משאריות השיטפון.

הכעס של תושבי העיר הופנה רק אל אדם אחד, ראש העיר מרקו דוריה, צאצא לענף של משפחת דוריה המפורסמת. התושבים זעמו על כך שכספים שהקצתה הממשלה לטיפול במחדלי השיטפון הקודם (2011), לא הושקעו בתשתיות ולא הצליחו למנוע את הנזק העצום שנגרם לעיר, שרחובותיה הפכו ברגע אחד לנהרות שוצפים של מים ובוץ וסחפו אל הים את כל מה שנקרה בדרכם.

+

מערכה שלישית: ג'נובה של מעלה ושל מטה

החיים נמשכים למרות השיטפונות ואני מוצאת את עצמי שוב בג'נובה. מכיוון שהעיר בנוייה על מדרונות ההרים וגולשת אל המפרץ, הדרך הנוחה לבקר בה היא להתחיל למעלה ולסיים בנמל. ואם להתחיל מלמעלה, במקום בו שוכנות הנשמות הטהורות, מומלץ לפתוח את היום באתר שאולי נשמע קצת ביזארי לשלבו בתכנית הסיור, ובכל זאת, בית הקברות המונומנטאלי של סטליאנו (Cimitero monumentale di Staglieno) הוא לטעמי אחד מהאתרים המרתקים ביותר בעיר. הוא משמש כמוזיאון פתוח ובו אנתולוגיה מרשימה של מצבות מיוחדות, מפוסלות ומעוצבות, מכל הסוגים: מקדשים מיניאטורים, קפלות קבורה מסוגננות, ארמונות זעירים ובעיקר עשרות אלפי פסלים נטועים בתוך פארק ענק וירוק. 'עיר המתים' המיוחדת הזו הוקמה במחצית הראשונה של המאה ה-19, וקבורים בה כמה מבניה המפורסמים של העיר: הוגה הדעות ומנהיג התנועה לאיחוד איטליה ג'וזפה מאציני, הזמר פבריציו דה אנדרה, המאייר והאנימטור עמנואל לוצאטי ועוד.

אחרי הסיור בבית הקברות מומלץ להמשיך לתצפית יפה על העיר, מרחבת בלוודרה לואיג'י מונטאלדו Belvedere Luigi Montaldo שבשכונת קסטלטו Castelletto היוקרתית. מהתצפית יורדים במעלית ציבורית אל פיאצה פורטלו Piazza del Portello, משם ממשיכים ברגל אל תחילת רחוב גאריבלדי Via Garibaldi, רחוב ארמונות בהם התגוררו בעבר משפחות האצולה של העיר וכיום משמשים כגלריות לאומנות, בנקים, וחברות ביטוח. גם בית העירייה שוכן ברחוב זה.

שני מוזיאונים חשובים נמצאים ברחוב, זה מול זה:

הארמון האדום / גלריה פאלאצו רוסו

פאלאצו רוסו ('הארמון האדום'), שוכן בארמון מפואר בויה גאריבלדי מס' 18. זהו מבנה מהמאה ה-17 המשמש כיום כגלריית ציורים, בהם אוספי ציוריו של הצייר הג'נובזי בן המאה ה-17 ברנארדו סטרוצי, אוסף דיוקנאות של הצייר הפלמי ואן דייק, פרסקאות תקרה שצייר גרגוריו דה פרארי ועוד.

הארמון הלבן / גלריה פאלאצו ביאנקו

פאלאצו ביאנקו ('הארמון הלבן'), שוכן מול ה'ארמון האדום' בויה גאריבלדי מס' 11. הגלריה שבתוך הארמון מכילה אוספי ציורים חשובים, ביניהם אוסף יצירות של ציירים ג'נובזיים כלוקה קמביאזו, ג'ואקינו אסראטו, אנדראה אנסלדו ועוד.  אוסף נוסף מציג יצירות של ציירים פלמיים, ביניהן רובנס, ואן דייק וממלינג. עוד יצירות ידועות הן ecce homo של קראוואג'ו וציור של פיליפינו ליפי, 'הקדושים סבסטיאן, פרנצ'סקו ויוחנן'.

כל ארמונות ויה גאריבלדי וארמונות נוספים ברחבי העיר (42 ארמונות בסך הכל) נקראים 'פאלאצי דיי רולי' Palazzi dei Rolli וקיבלו בשנת 2006 מעמד של אתר מורשת לשימור של אונסק"ו. רובם נמצאים בויה באלבי, ויה גאריבלדי ובקרבת הנמל.

כדאי להציץ לארמונות, תחילה לחצרות הפנימיות ואם אפשר – תמיד עם חיוך – לבדוק אם ניתן להכנס ולראות חדרים או אולמות פנימיים: ארמון Palazzo Carrega Cataldi הנמצא בויה גאריבלדי מס' 4 משמש כיום כבית לשכת המסחר של ג'נובה. בתיאום מראש ניתן לעלות ולבקר ב'חדר המוזהב' (Sala Dorata), חדר ישיבות מפואר הנותן מושג מוחשי על עושרם של האנשים שהתגוררו בארמונות אלו בעבר.

לארמון ניקולוזיו לומלינו Palazzo nicolosio lomellino שבויה גאריבלדי מס' 7 חזית מרהיבה מעוטרת בסטוקו, ואם מקבלים רשות משוערת הארמון, אפשר להכנס אל החצר הפנימית, שהיא מהממת במיוחד.

אחרי כל העושר והעושר הזה נפרדים מרחוב הארמונות ומתחילים לרדת אל העם. המעבר חד: סמטה אחת מויה גאריבלדי ואחרי דקה אתם שוכחים את כל הפאר וצוללים אל המציאות: יורדים בסמטת Vico della Chiesa della Maddalena אל פיאצה דלה מדלנה ומשם שמאלה אל Via della maddalena, סמטה שתביא אתכם אל Via Macelli di soziglia, רחוב בו תמצאו קצבים, ירקנים, מוכרי דגים, מעדניות, סמטאות חשוכות וצרות היוצאות מהרחוב ונקראות כאן קארוג'י (Caruggi). מקומיים ומהגרים, איטלקית, ערבית, סינית והודית ובקיצור: הכי רחוק שאפשר מויה גאריבלדי, אבל איזה יופי!

20160208_074630

20160208_074841

הרחוב ממשיך למטה עד פיאצה סוזיליה Piazza Soziglia, שם מומלץ בחום לעצור בבית הקפה ההסטורי Fratelli Klainguti שעומד כאן משנת 1828 ומגיש עוגות נפלאות בניחוח שוויצרי.

על פיאצה סוזיליה Piazza Soziglia היפה משקיף סן ג'ובאני, יוחנן המטביל.

מפיאצה סוזיליה ממשיכים למטה ופונים שמאלה בויה קמפטו Via Campetto עד ויה סקורריה via di scurreria, איתו עולים למעלה עד כיכר הדואומו (הקתדרלה).

הדואומו של ג'נובה מוקדש ללורנצו הקדוש, מרטיר נוצרי שהוצא להורג ברומא בצורה אכזרית במיוחד במאה ה-3 לספירה. מסורת עתיקה מספרת שלורנצו ליווה את האפיפיור סיסטו ה-2 במסעו מרומא לספרד, ואלו עצרו לביקור בעיר ג'נובה. לדואומו חזית מיוחדת ומרהיבה, מפוספסת בפסי שיש שחור ולבן ובה שלושה שערי כניסה מפוסלים בתבליטי שיש ופסיפסים. המבנה הנוכחי הוקם במאה ה-12 בסגנון רומנסקי, תקופה בה זכתה העיר לשגשוג כלכלי. במשך השנים עבר שינויים רבים ונדמה כי כל סגנון אומנותי ואדריכלי הותיר בו חותם. השפעת הסגנון הגותי-צרפתי ניכרת באולם הראשי, בשערי הכניסה וברוזטה (החלון העגול מעל הכניסה). הסיבה נעוצה כנראה בעובדה שמלבד הקרבה הגיאוגרפית לצרפת, עבדו על עיצוב החזית במאה ה-13 אמנים צרפתים. משני צידי שער הכניסה הראשי נמצאים תבליטים המתארים את עץ המשפחה של ישוע (מימין) וסצנות מחייו (משמאל): הבשורה למריה, הביקור בעין כרם, סצינת הלידה בבית לחם, הערצת המאגים, הצגת ישוע בבית המקדש והבריחה למצרים.

20160208_081002

מהדואומו יורדים דרך סמטת ויקו דל פילו Vico del Filo ועוברים את פיאצה דלה סקואלה פיה Piazza delle scuole pie היפה, שתופיע לפתע מימינכם.

ממשיכים לרדת ופונים ימינה ברחוב Via di Canneto il Curto המגיע אל אל כיכר הבנקים Piazza Banchi, עליה חולשת כנסיית סן פייטרו אין בנקי San Pietro in Banchi – הכנסיה היחידה (שאני מכירה) שבנויה על קומת מסחר וחנויות.

בכיכר הבנקים הסמוכה לנמל יש כיום שוק הפרחים, דוכני פירות, ציורים וספרים משומשים, אך בעבר עמדו כאן ראשוני חלפני הכספים מאחורי הדלפק (Banca), החליפו כספים, העניקו הלוואות ומכרו המחאות נוסעים ליורדי ים, צלבנים וסוחרים שיצאו מנמלה של ג'נובה אל מעבר לים. את ספסלו של חלפן שלא עמד בהתחייבויותיו היו שוברים עמיתיו כדי שזה לא ימשיך לעסוק במקצועו, ומכאן המונח 'ספסל שבור' (באיטלקית: Banca Rotta) או בנקרופט (bankruptcy) – פשיטת רגל. משפחות האצולה הג'נובזיות הן שהקימו את הבנק הראשון, Banco di San Giorgio, שהלווה כספים למלכים וקיסרים.

מכיכר הבנקים יוצא צפונה רחוב שוקק חיים, רב תרבותי ומחוספס, דאון טאון של ממש – ויה סן לוקה, המוביל אל ויה דל קאמפו ומסתיים באחד משערי העיר המרשימים ביותר, פורטה דיי ואקה Porta dei Vacca. אם אהבתם את הרוח הנושבת ברחובות אלו, חצו את הכביש וגלו את סמטאות הקארוג'י שסביב Via di Prè.

בנק סן ג'ורג'ו מביא אותנו לנמל, וכאן מסתיים הסיור, ואני מסיימת את הפוסט הזה (שיצא קצת ארוך הפעם) בשירו של הזמר הנפלא יליד ג'נובה, פבריציו דה אנדרה (Fabrizio De André), שלו גם מוקדשת 'דרך הים' שמדרום לאקווריום (Via al mare fabrizio de andrè).

+

+

+

ואיפה ישנים בג'נובה?

מלון בריסטול הקלאסי נמצא במרכז רחוב הקניות הראשי של העיר, ויה 20 בספטמבר, יהיה נוח לשיטוט רגלי במרכז העתיק של העיר.

מלון מעולה במתחם הנמל: NH Collection Genova Marina

Best Western City Hotel במיקום מצויין בקרבת פיאצה דה פרארי וויה גאריבלדי.

Starhotels President מלון טוב הממוקם ליד תחנת Genova Brignole. נוח למגיעים ברכבת.

+

+

+

איפה ומה אוכלים בג'נובה?

עמית אהרונסון מדבר מהבטן

+

+

+

מה יש לראות בקרבת ג'נובה?

אדמה משוגעת

חופים הם לפעמים

+

+

+

הטיול הקרוב שלי לג'נובה

+

+

+

פורסם בקטגוריה נוף, עם התגים , , , , , , , , . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *