מה כבר אפשר לצפות ממלון של שני כוכבים? בדרך כלל לא הרבה. לרוב מגיעים אל המלונות האלה בסוף יום טיול מפרך, כשכבר אין כוח לנווט ולחפש. כך בדיוק מצאנו את 'איל פרלו פנורמה' Il Perlo Panorama, מלון היושב במיקום מנצח, כזה שאי אפשר בכלל להתחרות בו, מעל העיירה בלאג'ו שבאגם קומו.
אוקטובר 2002. טיילנו בבלאג'ו ובשמונה בערב היה כבר ברור שצריך למצוא מלון. המלונות בבלאג'ו נדמו יקרים, על האפליקציה של בוקינג אף אחד עדיין לא חשב, אז עלינו דרך ויה ואלאסינה Via valassina המתפתלת ועולה מעל בלאג'ו ואיכשהוא נפלנו על 'איל פרלו פנורמה'. אשה נעימה וכלב רועים גרמני שהתחמם מול האח קיבלו את פנינו.
ביקשנו לראות את החדר (מנהג שהתמדנו בו מאז נקלענו למלון מפוקפק למדי בעיר וארזה, בטיולנו הראשון). האשה, שהתבררה כסיניורה פיירה בעלת המלון, הראתה לנו את החדר המיועד, בקומה השנייה.
החדר היה פשוט, פשוט ממה שנראה כאן בתמונות ואפילו טלוויזיה לא היתה בו. בימים כתיקונם אני ממש לא מסוגלת להשאר בחדר ללא טלוויזיה, זה נראה לי תמיד סוג של חלון הכרחי… אך היה במלון הזה משהו חם וביתי שגרם לנו להרגיש שאנחנו במקום הנכון, והחלטנו להשאר.
מכיוון שהגענו לכאן בחושך ולא היה לנו מושג לגבי מיקום המלון ביחס לבלאג'ו, ההפתעה לה זכינו בבוקר היתה לא פחות ממדהימה: יצאנו למרפסת אל נוף שהיה נראה לנו לא אמיתי: בלאג'ו פרושה למרגלותינו, יושבת בנחת בין שתי זרועות אגם קומו המקיפות אותה. באוויר עמד ריח טרי של יער. ירדנו אל חדר האוכל הקטן, פגשנו שוב את סיניורה פיירה וגם את קורי הרועה הגרמני ששמר לנו בינתיים על הקורנפלקס. מלון שני כוכבים בלבד, אך עם צניעות של שלושה, אדיבות של ארבעה ונוף של חמישה.
יותר מעשר שנים עברו מאז. המלון עדיין מדורג כשני כוכבים בלבד, המנמיכים ציפיות ומכשירים את הקרקע להפתעה הגדולה. בנה של פיירה, סניור קרלו, עוזר לאמו בניהול הקפדני של המקום, הנוף הנפלא לא השתנה, ורק קורי כבר לא שם…
