לפני שלוש שנים העלתי לראשונה את השיר הזה באתר, והנה שוב חוזר לו חודש מרץ והאביב שהוא מבשר, ופתאום נזכרתי בשיר המקסים הזה.
הסרטון מתחיל בהצגה משעשעת של הזמר לוצ'ו בטיסטי (1943-1998) על ידי אלברטו לופו בתכנית הטלוויזיה Teatro 10 בשנת 1972. זהו אחד השירים הידועים והאהובים ביותר של הזמר, שמת ממחלה בגיל 55. מילות השיר, שנכתבו על ידי מוגול, מתארות את ילדותו בשנים שאחרי מלחמת העולם השנייה.
i giardini di marzo, לוצ'ו בטיסטי, 1972. איזה שיר!!!
Che anno è, che giorno è
questo è il tempo di vivere con te
le mie mani come vedi non tremano più
e ho nell'anima in fondo all'anima
cieli immensi, e immenso amore
e poi ancora ancora amore amor per te
fiumi azzurri e colline e praterie
dove corrono dolcissime le mie malinconie
l'universo trova spazio dentro me
ma il coraggio di vivere quello ancora non c'è
_______________________________________________________
אבל… אתם חייבים לשמוע גם את מינה שרה את זה:
_______________________________________________________
